שיחת גילוי: מה SPIN מודד, ומה חסר כשחסר

גילוי הצרכים הוא הממד הכבד ביותר ברובריקה של Vixy Coach, ובצדק: כל מה שקורה בהמשך השיחה נשען על מה שהתברר בתחילתה. המדריך הזה מתאר מה נמדד בשיחת גילוי, ולמה הדיווח על השאלות שלא נשאלו שימושי לא פחות מהדיווח על אלה שכן.

כל המדריכים ·

למה הגילוי נושא את המשקל הגבוה ביותר

ברובריקה יש שישה ממדים משוקללים, וגילוי הצרכים מקבל את הנתח הגדול מביניהם: 25%. בשלבי השיחה של בנקי הפתיחה, "בירור צרכים" נושא משקל 9 מתוך 10 - המשקל הגבוה ביותר יחד עם שלב הטיפול בהתנגדויות והסגירה.

ההיגיון פשוט. הצגת ערך נמדדת לפי מידת ההתאמה שלה ללקוח הזה, וטיפול בהתנגדויות נמדד לפי היכולת לזהות את ההתנגדות האמיתית. שתיהן תלויות במידע שנאסף בגילוי, ושיחה שדילגה עליו תיפגע גם בממדים שנראים לא קשורים אליו.

ארבע השכבות של SPIN

הגילוי נמדד לפי המבנה של SPIN, בארבע שכבות שמתקדמות זו מזו:

  1. מצב - האם התברר איך העסק עובד היום. כאן נשאלות השאלות העובדתיות: מאיפה מגיעים הלקוחות, באילו כלים משתמשים, מה סדר הגודל, ומי בצוות.
  2. בעיה - האם נחשפו כאבים ממשיים ולא כלליים. למשל מעט פניות, אחוז סגירה נמוך, זמן שנשרף על עבודה ידנית, או זרימת לקוחות לא יציבה.
  3. השלכה - האם הכאב הועמק. מה קורה אם המצב נמשך, מה זה עולה בפועל, ומה המחיר של אי עשייה.
  4. תמורה - האם הלקוח עצמו ניסח את הערך של פתרון. זו השכבה שהכי קל לדלג עליה, והיא זו שהופכת את הפתרון לרצוי במקום למוצע.

השאלות שנמנו בשכבת המצב הן דוגמאות ולא נוסח קבוע. הן מותאמות לעסק דרך הפרופיל העסקי של הארגון, כך שקליניקה ומשרד תיווך לא נמדדים לפי אותן שאלות.

לצד ארבע השכבות נבדק גם האם התבררו שלושת הדברים שקובעים אם יש עסקה בכלל: תקציב, סמכות ההחלטה, ולוח הזמנים.

הדוח שמראה גם את מה שלא נשאל

זו הנקודה שבגללה כדאי להסתכל על ניתוח גילוי ולא רק על הציון. לכל אחת מארבע שכבות SPIN, הניתוח מדווח שני דברים נפרדים: אילו שאלות נשאלו בפועל, ואילו שאלות היו חסרות.

ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין ביקורת לבין תוכנית עבודה. "הגילוי היה שטחי" הוא משפט שאי אפשר לעשות איתו כלום. "נשאלו שאלות מצב ובעיה, ולא נשאלה אף שאלת השלכה" הוא משפט שאפשר לתרגם ישירות לשיחה הבאה.

ברוב השיחות החלשות החוסר יושב באותן שתי שכבות אחרונות. קל לשאול מה קורה היום, קשה יותר לשאול מה זה עולה, וקשה מכל להביא את הלקוח לומר בעצמו מה שווה לו לפתור את זה.

השאלות עצמן: כמה, אילו, ואיפה בשיחה

מעבר לשכבות, השאלות נמדדות גם ככמות ופיזור. הניתוח מדווח כמה שאלות נשאלו בסך הכל, כמה מהן פתוחות וכמה סגורות, מה הייתה השאלה הטובה ביותר בשיחה, ואיך השאלות התפזרו: מרוכזות בהתחלה, פרוסות לאורך השיחה, או מרוכזות בסוף.

הפיזור מעניין יותר מהכמות. שאלות שמרוכזות כולן בפתיחה נראות כמו טופס, ושאלות שמגיעות רק בסוף מגיעות אחרי שהפתרון כבר הוצג - כלומר אחרי שהיה מאוחר מדי להתאים אותו.

מדד הייחוס לכמות הוא של Gong, לא שלנו: 14 שאלות לשיחה, כשהטווח שמיוחס לנציגים המובילים הוא 11 עד 14. המספר מוצג בניתוח כהשוואה, לצד המספר בפועל.

יחס דיבור ומונולוג: שני מספרים שמסגירים גילוי חלש

שיחת גילוי טובה נשמעת אחרת מפגישת מכירה טובה, ואת ההבדל אפשר לשמוע בשני מספרים.

  • יחס דיבור - היעד שהמוצר משווה אליו הוא 43% דיבור של הנציג ו-57% של הלקוח. הנתון הזה הוא מחקר של Gong על 326 אלף שיחות, ולא מדידה שלנו.
  • מונולוג ארוך - היעד הוא שהקטע הרצוף הארוך ביותר של הנציג יישאר מתחת ל-53 שניות. גם הוא של Gong, מנתוני שיחות קרות. כאן נמוך יותר עדיף.

בכרטיס השיחה שני המספרים אינם מוצגים כטוב או רע בלבד אלא עם כיוון: כשהנציג מדבר יותר מהיעד ההמלצה היא להקשיב יותר, וכשהוא מדבר פחות ממנו ההמלצה היא להוביל יותר. שני המצבים הם סטייה מהיעד, ושתי הפעולות שהם דורשים הפוכות.

לצד השניים נמדדים גם מילות מילוי, מספר השתיקות הארוכות, ומגמת הסנטימנט של הלקוח בתחילת השיחה, באמצעה ובסופה.

מה לא נזקף לחובתה של שיחת גילוי

לפני מתן הציונים השיחה מסווגת לפי סוגה, ושיחת גילוי אינה נענשת על כך שלא נסגרה בה עסקה. ציון סגירה נמוך בשיחת גילוי אינו אומר שהשיחה נכשלה.

מה שכן נזקף לחובתה הוא צעד הבא מעורפל. הניתוח מדווח שלושה דברים על סיום השיחה: האם הוגדר צעד הבא בכלל, האם הוא ספציפי, והאם נקבע לו מועד. שיחת גילוי מצוינת שמסתיימת בהבטחה לשלוח חומר לא באמת הסתיימה.

שאלות נפוצות

מה זה SPIN בהקשר של שיחת גילוי?

מבנה של ארבע שכבות שהגילוי נמדד לפיו: מצב, בעיה, השלכה ותמורה. שכבת המצב מבררת איך העסק עובד היום, הבעיה חושפת את הכאב, ההשלכה מעמיקה אותו, והתמורה מביאה את הלקוח לנסח בעצמו את הערך של פתרון.

איך אפשר לדעת אילו שאלות היו חסרות בשיחה?

הניתוח מדווח על כל אחת מארבע השכבות שני דברים בנפרד: אילו שאלות נשאלו בפועל, ואילו היו חסרות. זה ההבדל בין משפט כמו "הגילוי היה שטחי" לבין משפט שאפשר לתרגם לשיחה הבאה.

כמה שאלות כדאי לשאול בשיחה?

מדד הייחוס במוצר הוא 14 שאלות לשיחה, עם טווח של 11 עד 14 שמיוחס לנציגים המובילים. המספר הזה הוא מחקר של Gong ולא מדידה שלנו, והוא מוצג בניתוח כהשוואה לצד מספר השאלות בפועל.

מה יחס הדיבור הרצוי בשיחת מכירה?

המוצר משווה ליעד של 43% דיבור של הנציג ו-57% של הלקוח, מתוך מחקר של Gong על 326 אלף שיחות. לצידו נמדד המונולוג הרצוף הארוך ביותר, שהיעד שלו הוא מתחת ל-53 שניות.

האם שיחת גילוי מקבלת ציון נמוך אם לא נסגרה בה עסקה?

לא. השיחה מסווגת לפי סוגה לפני מתן הציונים, ושיחת גילוי אינה נענשת על היעדר סגירה. מה שכן נמדד הוא הצעד הבא: האם הוגדר, האם הוא ספציפי, והאם נקבע לו מועד.

להמשך קריאה